Navigation – Plan du site

Texte intégral

Rencontre avec Sutzkever – Dory Manor
פגישה עם סוצקעווער

אומדאָיִק ביסטו, איך – דערוויַיל אומדאָרטן   
(לא-כָּאני אתה, אני – לעת-עתה לא-שָׁמי)
אברהם סוצקעווער (סוצקבר)

1פְּגִישָׁה שְׁנִיָּה עִם סוצקעווער. בַּקֶּצֶף שֶׁל הַדָּיֵאט
סְפְּרַיְט יוֹנַת הַנֶּפֶשׁ מְשַׁכְשֶׁכֶת אֶת לִבָּהּ.
– הֵיכָן נוֹלַדְתָּ, סוצקעווער ? – אֲנִי בְּמוֹ-יָדַי אֶת
מְקוֹם הֻלַּדְתִּי כָּרִיתִי : הָעוֹלָם הַבָּא.

פְּגִישָׁה שְׁנִיָּה עִם נֶפֶשׁ עֲטוּפָה נְיַר-זְכוּכִית.
– הֵיכָן נוֹלַדְתָּ, סוצקעווער ? – בַּשֶּׁקֶט הַוּוּלְקָנִי.
יוֹנַת בַּזֶּלֶת מַלְבִּינָה בָּעַיִן הַבְּדָלְחִית.
תִּשְׁעִים שָׁנָה הִיא מַלְבִּינָה, אַךְ מַבָּטָהּ לֹא-כָּאנִי.

פְּגִישָׁה שְׁנִיָּה ? מוּטָב אוּלַי לוֹמַר : פְּגִישָׁה נוֹסֶפֶת.
כִּי רַק אֶתְמוֹל רָעִינוּ בָּאֲגַם שֶׁבִּטְרָקַאי
דָּגִים מְעוֹפְפִים, וְצוֹעֲנִים שְׁחֹרִים כַּזֶּפֶת
בַּבְּדֹלַח נִחֲשׁוּ אֶת הֶחָשׁוּךְ בַּחֲשָׁקַי.

וְרַק אֶתְמוֹל נִתַּרְנוּ מִן הַיַּעַר, פַּרְטִיזָנִים
שֶׁכּוֹחַ הַכְּבִידָה אֵינוֹ מַסְפִּיק לְהַפִּילָם.
מֵאָז אָנוּ דּוֹאִים עַל הַמֶּרְחָב הַמְּאֻזָּן עִם
בְּרִיּוֹת מְכֻנָּפוֹת שֶׁלֹּא יָנוּחוּ לְעוֹלָם.

בְּעֶרֶב תֵּל אָבִיבִי בֶּן תִּשְׁעִים וּבֶן סְחַרְחֹרֶת
יוֹשְׁבִים עַל דָּיֵאט סְפְּרַיְט וּמִשְׁתַּכְּרִים מִן הַשִּׂיחָה.
– הֵיכָן נוֹלַדְתָּ, סוצקעווער ? – בַּשִּׁיר הַבָּא. זָכוֹר אֶת
אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ הַזְּמַן, וּכְתֹב. עַכְשָׁו תּוֹרְךָ.

   

Umdoik bistu, ikh — dervayl umdortn.
(Tu n’es pas d’ici — et moi pas encore de là-bas.)
Avrom Sutzkever

2Pour la deuxième fois, je rencontre Sutzkever.
La colombe de l’Esprit s’ébroue de toute son âme
Dans les bulles du soda. D’où viens-tu Sutzkever ?
D’un lieu que j’ai rimé : les lendemains qui brament.

Pour la deuxième fois, je rencontre un esprit
Drapé de toile Emery. D’où viens-tu Sutzkever ?
Du silence du volcan. La colombe blanchit
Depuis presque cent ans, son regard vient d’ailleurs.

Pour la deuxième fois ? Plutôt : une nouvelle fois.
Car hier seulement, nous avons fait surgir
Les poissons du Niemen ; des gitans noirs de poie
Lisaient dans le cristal l’obscur de mon désir.

Hier à peine sortaient les partisans du bois,
Forts d’avoir tenu tête à la gravitation.
Depuis nous nous lançons dans les airs lui et moi,
Créatures ailées sans maître ni raison.

Enivrés de soda, de mots à étourdir,
Ce soir, à Tel-Aviv, vieux de presque cent ans.
D’où viens-tu Sutzkever ? — Du poème à venir.
Combats le temps, écris : c’est ton tour à présent.
Traduit de l’hébreu par Gilles Rozier

Minorité (Juif) – Dory Manor
מיעוט (יהודי) – דורי מנור

הַי, טוב, כי עָזַבְנוּ לונדונים, פריזים, ניו-יורקים !
הַי, טוב, כי עזבנו אירופה וכל הַתִּפְאֶרֶת
והיינו חברים לְכַת היְּחֵפִים והקודחים
הלוחשים אהבה לחולות וטרשים בִּכנען.
אהבה, אורי צבי גרינברג
  

3הוֹ אֶרֶץ אֲשֶׁר כָּל מְשׁוֹרְרֶיהָ סְטְרֵיטִים !
(מִלְּבַד מוּג-לֵב פָּתֶטִי שֶׁמַּכֶּה נָשִׁים).
לִפְנִי שְׁנָתַיִם, בלי מִטְפַּחַת, בלי קוֹנְפֶטִי,
מִלַּטְתִּי מִשְּׂדֵה מוֹקְשַיִךְ אֶת נַפְשִׁי,

וְשַׁבְתִּי לְאירופה. לא רָעָב פואטי
כָּסַס בי, אלא פַּחַד. פַּחַד מוחשי :
רָצִיתִי לֶאֱהֹב, נִכְסַפְתִּי, נִתְאַוֵּיתִי – – –
וְלא יָדעתי אֵיךְ. לִבִּי הוּקַּף מוֹקְשִׁים.

עכשיו אני אוֹהֵב. סִירִיל, אַתָּה שׁוֹמֵע ?
הייתי יהודי יחיד בין נִמּוֹלִים !
הָאָרֶץ מַמְאִירָה, היא לא תוציא יָמֶיהָ –

אך לנו יש פריז, יש לונדון, יש ברלין !
נֵשֵׁב על נהרוֹת זַרְעֵנוּ וְנַכְרִית
אֶת זֵכֶר הַגּוֹלָה (וכל הַשְּׁאָר – עִבְרִית).
  

Tant mieux, nous lâchons Londres, New York, Paris,
Tant mieux, nous quittons l’Europe et son vernis
Et rejoignons la secte des galapiats, des enfiévrés
Qui susurrent leur amour aux dunes et aux rochers
De Canaan.
Amour, Uri-Tzvi Greenberg

4Ô pays dont tous les poètes sont, au mieux,
Deshétéros ! (Sauf un salaud qui bat ses femmes) –
Il y a deux ans, sans pleurs ni confetti d’adieu,
J’ai extirpé à ton champ de mines mon âme,

Et je suis retourné en Europe. Sans doute
Etait-ce un trait fatal de mon angoisse innée ;
Car je voulais aimer ; j’y aspirais de toutes
Mes forces ; mais mon cœur, on l’avait tant miné.

Et me voilà, Cyril, qui aime. Tu m’entends ?
J’étais l’unique Juif parmi ces circoncis.
Ce pays va mourir, il est agonisant,

Mais nous avons Berlin, Paris et Rome ! Assis
Au bord des fleuves de nos spermes généreux,
Noyons l’exil ! (Et tout le reste est de l’hébreu).
Traduit de l’hébreu par l’auteur

Premier – Dory Manor
ראשון – דורי מנור

5הִנַּחְתָּ על מִצְחִי יָדַיִם רועדות
וְדֹפֶק שֶׁרוֹצֶה לָצֵאת מֵהַבָּשָׂר
אָז אֵיך זֶה שֶׁבַּסּוֹף
אָז אֵיך זֶה שֶׁבַּסּוֹף
שׁוּם
דָּבָר ?

תֹּאהַב אותי, פַּסְקָל. אֲנִי יָפֶה, פַּסְקָל.
אני יותר יָפֶה מִשְּׁאָר האנשים.
וגם אַתָּה יָפֶה. אַתָּה יָפֶה, פַּסְקָל.
אני רוֹצֶה, פַּסְקָל, לִכְלֹא אוֹתְךָ בְּשִׁיר.
  

6Tu as posé tes mains tremblantes sur mon front
Ainsi qu’un pouls qui veut rebondir de sa chair –
Comment se fait-il donc,
Comment se fait-il qu’à
La fin –
Plus rien ?

Aime-moi donc, Pascal. Car je suis beau, Pascal.
Car je suis bien plus beau que tous les hommes : aime !
Et toi aussi tu es beau. Tu es beau, Pascal.
Je veux, Pascal, t’emprisonner dans un poème.
Traduit de l’hébreu par l’auteur

Haut de page

Pour citer cet article

Référence papier

Dory Manor, « Poèmes », Yod, 14 | 2009, 195-199.

Référence électronique

Dory Manor, « Poèmes », Yod [En ligne], 14 | 2009, document 13, mis en ligne le 31 octobre 2011, consulté le 28 avril 2017. URL : http://yod.revues.org/378 ; DOI : 10.4000/yod.378

Haut de page

Auteur

Dory Manor

Articles du même auteur

Haut de page

Droits d’auteur

Licence Creative Commons
Yod – Revue des études hébraïques et juives est mis à disposition selon les termes de la licence Creative Commons Attribution - Pas d’Utilisation Commerciale - Partage dans les Mêmes Conditions 4.0 International.

Haut de page